Yulia Frydin on Curtain 1: Michal Samama and Tami Lebovits

*english follows

על הרמת מסך 1: מיכל סממה/ תמי ליבוביץ

מיכל סממה   אנדרטה לתרנגולת

נכנסת לאולם של סוזן וחווה פלאשבק

“לטקס סוף שנה בכיתה ח’ ,בנושא “מאה שנות ציונות

אי שם, במתנס דורה, בנתניה סיטי

,הטקס עומד להתחיל

ומיכל מושיבה את כולנו

.בכיסאות הזיכרון הפרטי שלה

שם היא חולמת

,על הופעה

לא על הבמה

אלא באודיטורים

.צבוע בכחול

המשרוקית לא

.שורקת בכיס שלה

היא

זוחלת

ערומה

.בין הכיסאות

.ביבי מגיח, במעלה המדרגות

.כל העמק- שלו

.הזחילה כמחאה

שוכבת

,בקבר

וטרודה מכאבי החיים

.כשפייסבוק פתוח בהתגלמותו עם שלל חלונותיו

משפשפת פטיש, ומגל

.על הקיר

אישה עם ליפסטיק

מחפשת

.חנות רוסית

,יש גם לינולאום במבצע

תעשי לייק בפייסבוק

.ויהיה לך שחור

.בינתיים , הכל טוב

.אייקונים בחגיגת טבע צהובה

הסאונד שנוצר משריטת הריצפה

.מעביר בי צמרמורת

היא מדברת בשפת סימנים

.בחוסר שיווי משקל

-השקט ששורר באולם

.מטריד מאוד

,הפה פעור לרווחה

.וצפירת מואזין בוקעת מאפה

הישבן נחבט בריצפה חבטה

.אחרי חבטה. אחרי חבטה. אחרי חבטה

.טה-טה- טה-טה

.נחום-תקום

כפפה אדומה וצהובה נפגשות

.בזר פרחים

.שגם הכלב מתפעל ממנו

.שאגות קורעות את האולם/עולם

הלכאה עצמית

מתגפת על עצמה בכפפות

.הצבעוניות

.יד-רגל- יד-רגל

,התפקידים התערבבו אחד בשניה

.והכל עובד כתחנת רוח בעלת ארבעה כיווני אוויר

.הגוף פושט את עצמו מבגדיו

.ערום

,ואז לובש על עצמו טרנינג אדום

תרנגולת

כפרות

משתעבדת על

.יצירתה

 The Calling  תמי ליבוביץ

.חושך באולם

שומעת מקהלת

כנסיה

.בקומת היציע

טקסיות שירה

שחוזרת על עצמה

.שוב

ושוב

.ושוב

מתחילה לזמזם את המנגינה

.בתוכי

פרפורמרים יוצרים גרפיטי

.אפוף בעשן וספריי מדומה

מתחילה הליכה מדיטטיבית איטית

.בסגול ומנומר

שחור עם עיגולים צבעוניים

.מצטרף אליה

.רפטיטיביות

.רפטטיביות

.רפ- טטיביות

.טט- יביות

.ריפיט. אנד. אגיין

,תנועה

עוקבת

,תנועה

.עוקבת

.אובססיביות

שחוזרת

על עצמה

.באובססיה

.מוסיקלית

,קצב של צעדים

…אחדשתייםשלוש- אחדשתייםשלוש

.מקהלת קולות

להקת תנים

מקוננת

ושרה אופרה

שעדיין אחרי

מספר ימים

שראיתי

את המופע

מהדהדת

.בתוכי

Thoughts on Curtain 1: Michal Samama/Tami Leibovits

 

Michal Samama- The Chicken Memorial

 

I enter the Suzanne Dellal Hall and experience a flashback

To the end of the year celebration of 8th grade, on the theme of “100 years of Zionism”

Somewhere, in the Dora community center, in Netanya City.

The ceremony is about to begin,

And Michal seats all of us

In the chairs of her memory.

Here she is dreaming,

Of a show,

Not on stage

Rather in an auditorium,

Painted blue.

The whistle is not

Whistling in her pocket.

She

Crawls

Naked

Between the chairs.

Bibi chuckles, up in the bleachers.

The whole of the valley-his.

Crawling as a protest.

Lying

In a grave,

And wracked by the pains of life

As Facebook is open filled with its dreams.

She rubs a hammer

On the wall.

A woman with lipstick

Looking for

A Russian store.

Linoleum is on sale

Like us on Facebook

And it’ll be black.

 

In the meantime, everything is good.

Icons in a yellow harvest celebration,

The sound made by scratching the floor

Gives me chills.

She is speaking in sign language

Unbalanced.

The silence in the hall

Concerns me.

Mouth open wide

And the Muezzin explodes from her nose.

 

Her butt hits the floor hit

After hit. After hit. After hit.

Ta-ta-ta-ta.

Weeble.

 

A red and a yellow glove meet

In a floral bouquet,

That even the dog gets excited over.

Howls rip through the crowd.

 

Self-flagellation

Rapping on herself with the colorful

Gloves.

 

Hand-foot-hand-foot

Roles mixed together,

It all works as a four-channelled windmill.

 

The body shucks off its clothing

Nude.

And then puts on a red sweats,

Chicken,
Atonement

Enslaved by

Creation.

 

Tami Leibovits- the calling

 

It’s dark in the auditorium.

I hear a church

Choir

In the balcony.

Ceremonial singing

Which repeats

Again

And again

And again.

I start to hum the tune

Inside myself.

Performers creating graffiti

Full of smoke and fantasy books?

 

A slow meditative walk begins

In purple and leopard.

Black with colorful circles

Joins in.

 

Repetition

Repetition

Rep- etition

Eti-tion

Repeat. And. Again.

 

Movement,

Follows

Movement,

Follows.

The repeats

Itself

Obsessively.

Musically.

The rhythm of steps,

Onetwothree-onetwothree…

A chorus of voices

A choir of jackals

Yelping

And singing opera

That even days after

I saw

The show

Echoes

In me.


profile-pic-yulia .ילידת 1983 (קייב, אוקראינה) גרה ויוצרת בתל אביב

.רוקדת,  מציירת,  כותבת,  מצלמת

.לומדת

.מלמדת

.תלמידה תמידית

.בעלת תואר ראשון ותעודה הוראה מטעם המדרשה לאמנות בבית ברל

.למדה קורס ציור סיני אצל האמן קזואו אישי

,חקרה את שפת התנועה של אוהד נהרין, ריקוד אפריקאי ושבטי

.מתרגלת איינגר יוגה להשקטת התודעה

(למדה ב”סימולטור” (שרון צוקרמן ומשה שכטר

(ב”שלומבל” (שלומית פונדמינסקי וענבל אלוני

.(וכרגע נמצאת בתוכנית היצירה השנתית ב”כלים” (ענת דניאל

מחפשת את השפה התנועתית

-שאוכל לדבר בה

בלי

.לגמגם

.מילה